פסק-דין בתיק ע"א 5263-03-10

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1.         ערעור על פסק דין חלקי של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט מאיר שנהב, סגן נשיא) מיום 8.9.09 לפיו חייב גם את המערערת (להלן: מנורה או המערערת) להשתתף בפיצוי המשיב 1 בעקבות תאונת דרכים מיום 18.5.07 בה קיפח את חייו אייל חרזי ז"ל (להלן: המנוח), ובמסגרת ערעור על פסה"ד הסופי מיום 28.2.10.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא:

2.         בהתאם למפורט בפסק דינו של בית משפט קמא נסיבות התאונה, היו כדלקמן:

פנחס ג'רבי רכב על אופנוע (להלן: האופנוע) אשר היה מבוטח במשיבה 5 (להלן: הפול). בגין תקלה באופנוע החנה את האופנוע על השול הימני של הכביש, צמוד למעקה הבטיחות והזעיק את המנוח, מחלץ אופנועים, כך גם את חברתו הדר כץ ז"ל (להלן: החברה).

סמוך לאחר מכן הגיעה למקום החברה ברכבה מסוג פיג'ו (להלן: הפיג'ו) אשר הייתה מבוטחת במנורה, והחנתה את מכוניתה על השול הימני מדרום לאופנוע. לאחר מכן הגיע למקום המנוח יחד עם חברתו, ריקי ג'רבי ברכב יונדאי (להלן: היונדאי) אשר היה מבוטח במשיבה 6 (להלן: כלל). ליונדאי הייתה מחוברת עגלה לגרירת אופנוע והיונדאי הוחנתה במרווח שבין הפיג'ו לאופנוע.

המנוח ירד מהיונדאי והחל לפסוע לכיוון האופנוע. בשלב זה הגיעה משאית (להלן: המשאית) אשר הייתה מבוטחת במשיבה 8 (להלן: הראל) ובה נהג המשיב 7 (להלן: נהג המשאית או הנהג), מכיוון אשדוד לתל אביב. המשאית סטתה ימינה ופגעה בשלושת כלי הרכב.

בית משפט קמא ציין כי מדו"ח הבוחן המשטרתי עולה כי המשאית פגעה תחילה בפיג'ו, דחפה אותו לאורך השול הימני, התנגשה בחלק האחורי של עגלת הגרירה הרתומה ליונדאי, פגעה באחורי היונדאי, המשיכה בנסיעתה על השול הימני ופגעה באופנוע ובמנוח עד שנעצרה. עוד הוסיף בית משפט קמא כי קודם לכן החלה בעירה בפיג'ו ולאחר מכן באופנוע, בעירה שהתפשטה לעבר ארגז המשאית, וכשבסופו של יום התוצאה המזעזעת של התאונה קיפוח חייהם של שניים הם המנוח וחברתו ופציעתם של שניים אחרים.

עוד קבע בית המשפט כי שלושת כלי הרכב לרבות האופנוע חנו במקום בו החניה אסורה, כשכלי הרכב חנו בצמידות זה לזה וכי המשאית פגעה תחילה בפיג'ו דחפה אותו מתחת לגדר הביטחון שמימין לשול הימני, המשיכה בנסיעתה ופגעה ביונדאי ולאחר מכן במנוח ובאופנוע. לשיטת בית משפט קמא ממכלול התיעוד ניתן לקבוע כי מדובר באירוע תאונתי אחד ומשולב, באופן שלא ניתן להפרדה מלאכותית זו או אחרת. המשאית נסעה ברציפות ובמהלך הנסיעה המטורפת פגעה בשלושת כלי הרכב זה אחר זה עד שנעצרה. יתר על כן לא ניתן לקבוע מה מידת מעורבותו של כל כלי רכב בתאונה, כך גם מה הייתה השפעת הפגיעה בכלי רכב זה או אחר, על המשך מסעה ההרסני של המשאית, כך גם מה תרמה האש שהתלקחה לנזק בכלי הרכב.

בכל הקשור למנוח, קבע בית המשפט כי הוא פסע רגלית, דהיינו הפסיק את השימוש ביונדאי אך טרם החל השימוש באופנוע, ועל כן יש להתייחס למנוח כהולך רגל שהלך במרווח שבין כלי הרכב.

משכך קבע בית משפט קמא כי מדובר בתאונה מעורבת בהתאם לסעיף 3(ב) ל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) וחייב את ארבע המבטחות לשאת בפיצוי המשיב 1 בחלקים שווים ביניהם.

טיעוני הצדדים בערעור

3.         המערערת, היא מנורה מבטחת הפיג'ו טענה בערעורה כי היה על בית משפט קמא לקבוע כי הפיג'ו אינו בגדר רכב מעורב, בכל הקשור לפגיעה במנוח.

מנורה מפנה הן לתרשים של בוחן המשטרה והן לדו"ח, לפיהם הפיג'ו נדחפה מתחת לגדר הביטחון נדלקה ונשרפה כליל, ורק לאחר מכן המשיכה המשאית בדרכה, וכשקיים מרחק רב בין רכב הפיג'ו אשר נותר תקוע בגדר הביטחון, לבין האופנוע השרוף והמשאית. אולם, כך מנורה, הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא מתעלמות ממצאי הדו"ח. כך בית משפט קמא לא התייחס ולא הזכיר שהפיג'ו נדחפה מתחת לגדר הביטחון, אין אזכור לנתק שבין המשאית לפיג'ו ובנוסף ובניגוד לסברת בית משפט קמא, אין קשר בין השריפה בפיג'ו לבין השריפה שאירעה לאחר מכן באופנוע והציתה את המשאית.

לטענת המערערת טעה בית משפט קמא משבחן את השאלה אם מדובר באירוע תאונתי אחד, בה בשעה שהיה עליו לבחון אם הפיג'ו הייתה מעורבת מבחינה סיבתית במות המנוח, אשר אין חולק כי המכונית האמורה לא פגעה במנוח ואף לא הוכח כל קשר בין הפגיעה בה לבין הפגיעה במנוח.

המערערת מפנה לפסיקה ולדרישה לקיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין החניה האסורה ובין הנזק שאירע, ובמיוחד קיומו של תנאי המגע הפיזי בין כלי הרכב המעורבים ובהמשך לפגיעה בנפגע. לכן טוענת המערערת כי ביישום הפסיקה, התוצאה המתבקשת כי לא התקיים אותו קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הפיג'ו לבין הפגיעה במנוח, וכי לא די בעצם המגע הפיזי המוקדם בין המשאית לבין הפיג'ו.

לחילופין, נטען כי המנוח עשה שימוש באופנוע כפי שניתן היה לקבוע כי התקיימה החזקה המרבה בדבר התפוצצות או התלקחות של הרכב.

בעיקרי הטיעון מטעמה, התייחסה מנורה לאשר נטען על ידי הראל במסגרת קדם הערעור, דהיינו כי בהתאם לכתב האישום שהוגש כנגד נהג המשאית, העובדות שונות מאשר טענה המערערת. לשיטת מנורה, היא התנגדה להגשת כתב האישום, כך גם מדובר בתיאור כללי וכי מכל מקום, יש להסתמך על דו"ח הבוחן אשר מפרט במדוייק אשר אירע.

4.         כבר עתה יש לציין כי במסגרת ישיבת קדם הערעור, נדונה הודעה שמסרה כלל, היא מבטחת היונדאי, לפיה היא מודיעה כי היא מצטרפת לערעור וכשהצדדים האחרים התנגדו לכך.